שלב ראשון: זהו את הבעיה

״אבל יש אפליקציות אחרות כבר בחנויות שפותרות את אותה הבעייה״

שלב שני: מצאו את הפיתרון

שלב שלישי: יצירת מסמכי אפיון, ועיצוב חווית המשתמש (UX)

יצירת מסמכי אפיון

יצירת שרטוטי אפליקציה (WireFrames) או אבטיפוס (MockUps)

הפיכת השרטוטים לעיצוב

סט מסמכי תהליך האפיון, עיצוב וחווית המשתמש

אלו התוצרים אשר יהיו בידכם עם סיום שלב חשוב זה:

• מסמכי אפיון מפורטים
• שרטוטי עיצוב או Prototype
• מסכים מעוצבים

כשכל סט המסמכים הזה מוכן, סיימתם את האפיון, אתם בהחלט מוכנים לתחיל את תהליך פיתוח האפליקציה, הגיע הזמן לכתוב קצת קוד.

שלב רביעי: פיתוח גרסה ראשונה של אפליקציית המובייל

אם יש ברשותכם תקציב לכך, ההחלטה הטובה ביותר תהיה לפנות להשכרת שירותי חברה לפיתוח אפליקציות על מנת לבנות את האפליקציה שלכם. חברת פיתוח אפליקציות רצינית כנראה תוכל לפתח אפליקציה איכותית מאוד בפרק זמן קצר, במקרים רבים ה time to market הוא קריטי עבור היזם ולכן חייבים לתת לכך משקל ראוי. אם המוצר ייבנה על ידי חברה לפיתוח אפלקציות טובה, כנראה שייוקצה צוות שלם שיעבוד על המוצר, כאשר כל חבר צוות מומחה בתחום שלו. מומחי הפיתוח בחברות אלו מתמודדים יום יום עם אתגרים פיתוחיים מגוונים, חיים את התחום ואת הטכנולוגיות המעורבות, יודעים איך לעמוד בתנאים וההגבלות (המוגזמים לעיתים) אשר מכתיבה Apple ב- App Store והצוות יידע לנצל ידע זה לטובת האפליקציה שלכם לכל אורך תהליך הפיתוח.

הרכבת צוות פיתוח עצמי של מפתחים זו גישה נוספת לבניית האפליקציה שלכם. כמובן, יש יתרונות בהחזקת צוות פיתוח פנימי, בהחלט, אך התהליך של גיוס והקמת צוות פיתוח דורש משאבים רבים והוא תהליך שמהר מאוד יכול להתגלות כמאוד יקר בשלב בו המוצר עוד רחוק מלייצר הכנסות. שלא כמו "מכונה משומנת" של חברות לפיתוח אפליקציות, כאן אין שום דרך להבטיח שהצוות שתקימו יעבוד טוב ביחד, יתרה מזאת, במידה והצוות כולו ייתקל בקושי טכנולוגי כלשהו, הוא לא יוכל לפנות לצוות שיושב לידו או בחדר לידו ולהעזר בו.

יכול להיות שתחליטו לפתח גרסא ראשונה של האפליקציה בעצמכם, דבר שלגמריי אפשרי, אולם, קחו בחשבון שעל מנת לבצע זאת צריכים להיות לכם היכולות של Full Stack Developer (היכולת לכתוב קוד Front-end & Back-end )  – בנוסף, קחו בחשבון שלפתח אפליקציה בעצמכם הולך לגזול ממכם המון שעות. כמו כן, כנראה שתצטרכו גם אפליקציית iOS וגם אפליקציית אנדרואיד, וזה אומר לדעת המון שפות פיתוח. כמו כן, חשוב לדעת שבמידה ותמשיכו לשלב ב׳ באבולוציה של האפליקציה, יכול להיות שהקוד שלכם, היות ולפחות חלקו חובבניֿ (לא בטוח, רק אולי), יכול להיות שיגרור המון שעות פיתוח בשלב ב׳, אולי אפילו יצריך כתיבה מחדש. שורה תחתונה – אם אתם בעל ידע טכנולוגי ברמה גבוהה ומוכנים להרפתקאה, צללו פנימה, תהנו ותיצרו גרסה ראשונה של האפליקציה שלכם (MVP) ותממשו את האפיון על הצד הטוב ביותר, במידה ולא כנראה שעדיף שתשכורו שירותים של חברה מקצועית.

שלב חמישי: בדיקה חוזרת ובנייה מחדש על פי פידבק מהמשתמשים

ברגע שהאפליקציה מוכנה, ואתם מרוצים מהמוצר, אתם יכולים וצריכים לשחרר לחנויות (App Store, Google Play, Amazon). שנייה לפני שתעשו זאת, וודאו ששילבתם באפליקציית המובייל לפחות כמה טכנולוגיות על מנת לקבל תובנות ופידבק מהמשתמשים, שילוב למשל של: Google Analytics, AppsFlyer, או כל כלי מצוין אחר שיתרמו לכם במעקב אחר התנהגות היוזרים באפליקציה, יעזרו לכם מאוד בניתוח הנתונים ובכך תוכלו ללמוד איך לשפר את המצור בגרסה השנייה שלו בהתאם ל KPIs (מדדי ביצוע) שהגדרתם מראש. בניתוח הנתונים, שימו לב לפיצ׳רים שמקבלים פידבק חיובי, מה הדברים הפחות טובים באפליקציה, אילו התנהגויות חריגות (לחיוב או לשלילה) אתם מזהים ועוד.

במאמר הבא, נשמח לספר לכם על השלב השישי אשר מצריך פרק שלם בפני עצמו – שלב פרסום האפליקציה, השקה חזקה במטרה לייצר מאסה קריטית של יוזרים במינימום זמן. קיצר, יש למה לחכות.

The post שלבי פיתוח אפליקציה – משלב הרעיון ועד לאפליקציית מובייל בחנויות appeared first on SideCode.

Now, I don’t judge anyone. Although, in my opinion the Lean UX is better for entrepreneurship. Let me explain my position in two examples.

Let’s take for example an X-training app and develop it with Lean UX:

1. The first step would be to create the stick figure, which shows exercises to the users. In this app, you don’t need to read about how to do it correctly – simply listen and watch.
2. Place the application in the market and get the feedback. During this time, you’re asking some questions. For example, is it easy to use, do you like the buttons or etc.
3. On these bases (consumer’s feedback), you’re improving the app and adding the setting to manage the time (for example). So, the users can set a time for the training. Perhaps, someone want to exercise 5 minutes, the others 30.
4. You show it to the public again and get the feedback. You are asking whether it’s comfortable to use and what else do you want to see in it.
5. For example, you get from the feedback that consumers do not like the stick man. So, the solution would be to change it on the girl/boy/monster (or users could pick someone on their taste).
6. Let’s say that you get the positive feedback from the last changes and there no any suggestions from the consumers. Thus, you accomplish the app with the nice boy’s/girl’s/monster’s expressions and the application is done.

If to summarize, you get the product that based on the consumers’ needs and preferences. Doubtless, it’s cordially deferent from the Agile UX methodology.

The approaches’ difference lays in the process. Let’s take the X-training app again and see what we get:

1. You create the app that based on the clients vision, analyze the market, test it, improve it and then get it to the public.
2. There are several professional teams, which work in the development process. Yes, there are developers, designers, marketers and oftenly it cost a lot to manage these teams.
3. Occasionally it happens that the app is not very popular, because it based on the client’s vision. So, you need to improve it. Thus, you manage the teams again and search for solution.

From these facts, you may conclude that Agile UX produces a more polished product and Lean UX produces multiple products of increasing polish. It’s the essential difference between the approaches.

Now, what’s make me to advocate the Lean UX? It’s that you get the product, which based on the consumers’ needs. So, what is good for the customers – get’s you more gain. Although, it’s only my opinion, you might have the other.

The post What’s the difference between Agile UX and Lean UX? appeared first on SideCode.